החלטה בתיק ת"א 30615-08-12

1.         בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל במסגרת תיק זה על כספי הפיקדון, האגרות והערבויות שהופקדו בת.א. 27056-02-12 שהתנהל בין המשיב 2 לצדדים שלישיים בית המשפט המחוזי בירושלים (להלן:" התיק דהתם"). לטענת המבקש, בזמנים הרלבנטיים להטלת העיקול שימש הוא כבא כוחו של המשיב 2 בתיק דהתם ובהתאם לפסק הדין מיום 28/8/12 הרי שיש להשיב את הערבויות והפיקדון לידיו.

2.         המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען בתגובתו, כי עניינה של התביעה דהכא, נשוא צו העיקול הזמני, הינו עתירה לפסיקת שכר טירחה בגין ייצוגו של המשיב 2 בתיק דהתם. לטענתו, הוא זה אשר שימש כבא כוחו של המשיב 2 בניהול ההליכים המשפטיים בתיק דהתם. דא עקא, כי לאחר ניהול הליכים ארוכים שניהל, רקח המשיב 2 מעשה מרמה מאחורי גבו תוך קבלת שיתוף פעולה מצידו של המבקש והגיע להסדר פשרה עם הצדדים השלישיים.

3.         בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 7/11/12 שבו הצדדים על טענותיהם.

4.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

            ראשית, הבקשה לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה. כך הבקשה לא נתמכה בתצהיר בהתאם להוראות הדין ואף לא במסמכים רלוונטיים נוספים כגון ייפוי כוח והסכם שכ"ט. כמו כן, הבקשה אינה מפרטת את מקור הכספים שעוקלו, זהות מפקיד הכספים, היקפם ואינה נתמכת באישורי הפקדה וקבלות תשלום.

            שנית, לא ברור כלל מעמדו של המבקש שכן, המבקש מחד אינו "מחזיק" בכספים נשוא העיקול [שכן, הכספים נשוא העיקול מופקדים בקופת בית המשפט] ומאידך, לא נטען ולבטח לא הוכח ולו לכאורה, כי האגרה או כספי הפיקדון שולמו או הופקדו על ידי המבקש. יתרה מכך, המבקש לא הציג כל אסמכתא כגון הסכם שכ"ט התומך בטענתו, כי המשיב 2 התחייב להעניק לו את כספי הפיקדון/ערבויות או האגרה  כשכר טירחה.

שלישית, עיון בפסק הדין מיום 28/8/12 מלמד, כי הוראת בית המשפט להשבת הערבויות והפיקדון שהופקד מורה על השבתם לתובע עצמו, קרי, למשיב 2. מכלל הן יש ללמוד לאו. כמו כן, הוראה זו מתיישבת עם ההלכה הנוהגת, כי ככלל, כספי הערבויות או הפיקדונות, אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד שייכים ללקוח ולעורך הדין אין זכות בהם.

מלבד טענה בעלמא, כאמור, המבקש לא סתר האמור בראיות כלשהן. אומנם, בהלכת ע"א 189/95 , בנק אוצר החייל בע " מ נ ' אהרונוב [ פורסם בנבו], נקבע, כי זכותו של מי שיש בידו התחייבות לביצוע עסקה גוברת על זכותו של מי שהטיל עיקול על זכויות המתחייב לאחר ההתחייבות. דא עקא, כי, כאמור, המבקש לא הוכיח התחייבות מעין זו ובנוסף, זכות זו שואבת את כוחה מדיני היושר ואחת מיסודותיה הינה דרישת תום הלב אשר נוכח נסיבות תיק זה ספק אם מתקיימת.

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי, כי דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 2,600 ש"ח.

             המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: